Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yoma
Daf 76b
(חַיָּיב).
Traduction
is liable for violating the prohibition: ''Drink no wine nor strong drink [sheikhar]'' (Leviticus 10:9). Consequently, the term sheikhar in the text can be understood here as the sweet dried fig.
Rachi non traduit
חייב. משום שכר אל תשת (ויקרא י':ט'):
אֶלָּא: יָלֵיף ''שֵׁכָר'' ''שֵׁכָר'' מִנָּזִיר, מָה לְהַלָּן — יַיִן, אַף כָּאן יַיִן.
Traduction
Rather, the Gemara rejects this and states: It is derived through a verbal analogy of ''sheikhar'' and ''sheikhar'' stated in the verses of the nazirite (Numbers 6:3). Just as there, in the case of the nazirite, sheikhar means strong wine, so too, here, it means strong wine and not sweet dried figs.
Rachi non traduit
אף כאן יין. וביין אין שכרות אלא בשתייתו:
Tossefoth non traduit
גמר שכר שכר מנזיר. ואם תאמר לרבי יהודה דלא יליף גזירה שוה בברייתא פרק אמרו לו (כריתות דף יג:) מנא ליה דשתיה בכלל אכילה יש לומר מסברא כדאמרינן בפ''ג דשבועות (דף כב:) איבעית אימא קרא איבעית אימא סברא אבע''א סברא כדאמרי אינשי תא ונטעום מידי ואזלי ואכלי ושתו א''נ נראה לי נהי דלגבי ביאת מקדש לא יליף שכר שכר מנזיר לחייב אפי' בשאר משכרין הכא גבי מעשר שני הוה יליף גזירה שוה דהתם טעמא רבה איכא דלא יליף משום דשתויי יין גנאי הוא ליכנס שכור לפנים דאפילו לפני מלך בשר ודם אין עושין כן כ''ש לפני מלך מלכי המלכים הקב''ה וכיון דטעמא מש''ה הוא מה לי יין מה לי שאר משכרין אבל בעלמא מודה דגמרינן מנזיר תדע דהא הכא אליבא דמ''ד אכל דבילה קעילית ונכנס למקדש חייב דהיינו רבי יהודה מסקינן גמר שכר שכר מנזיר אלמא דמודה רבי יהודה הכא כדפרי' וניחא נמי הא דקשה אדגמרת מנזיר נגמר ממקדש אפילו שאר משכרין אלא ודאי לא גמרינן מקדש מעלמא ולא בעלמא גמרינן מינה דטעמא דהתם הוי כדפרי' והא לא שייך בעלמא ואם תאמר דהשתא מסקינן הכא דדבילה קעילית אין נקחת בכסף מעשר ובפרק בכל מערבין (עירובין דף כז:) לא משמע הכי דדרשינן ביין לרבות שלוקחין יין אגב קנקנו בשכר מלמד שלוקחין תמד משהחמיץ ומפרש התם דצריכי דאי כתב רחמנא בשכר ה''א דבילה קעילית [כתב רחמנא יין ע''ג קנקנו וכ''ש דבילה קעילית] ואייתר לן בשכר לתמד משהחמיץ וע''ק מנלן התם למידרש כל הני דרשות ביין שלוקחין יין אגב קנקנו בשכר לתמד משהחמיץ בבקר ע''ג עורו בצאן ע''ג גיזותיו והא צריכי למידרש מינייהו כללי ופרטי לכל הפחות תרתי מינייהו צריכי חד בעלי חיים וחד שאינן בעלי חיים דאי כתב רחמנא יין ושכר ה''א גידולי קרקע ממש דווקא ואי כתב רחמנא בבקר ובצאן ה''א בעלי חיים אין שאין בעלי חיים לא כדאמרינן בפרק קמא דקדושין (דף יז.) גבי הענקה וי''ל דהתם לאו מביין ושכר ובבקר ובצאן קא דריש אלא מיתורא דביתי''ן דהוה מצי למיכתב יין ושכר בקר וצאן והשתא ניחא בשמעתא דבכלל שכר דקרא לא הוי דבילה קעילית וא''ת ולמה לי לרבויי התם דבילה קעילית תיפוק ליה מכעין הפרט דהוי פרי מפרי וגידולי קרקע וי''ל דשמא אינה ראויה לאכילה ולא חשיבא פרי כולי האי וא''ת הכא דפריך ואימא דבילה קעילית לישני מיין אגב קנקנו (דאינה) דנקחת נפקא כדאיתא בפ' בכל מערבין (עירובין דף בז:) ונראה לי דשפיר פריך דאי מיין אגב קנקנו נימא דאינה נקחת דבילה קעילית בפני עצמה מכסף מעשר אלא בהבלעה דומיא דיין אגב קנקנו כדמשמע התם דכל הנך דמרבינן מדרש' דביתי''ן אינה נקחת בעינייהו אלא בהבלעה והכי פריך ואימא דשכר גופיה מיירי בדבילה קעילית ותהיה נקחת בפני עצמה בלא הבלעה וא''ת אמאי לא גמרינן דשתיה בכלל אכילה מדכתיב בשכר ודרשינן מיניה תמד משהחמיץ ואמר רחמנא ואכלת וי''ל ע''י אניגרון אי נמי יש לומר ואכלת לא קאי אלא אגופיה ולא אמאי דמרבינן מדרש' דביתי''ן תדע דהא יין אגב קנקנו ובקר אגב עורו וצאן אגב גיזותיו לא שייך בהו אכילה ואם תאמר כי גמרינן שכר שכר מנזיר דשכר חמרא הוא מנלן דשתיה בכלל אכילה היא דילמא ביין קרוש הבא משניר להכי כתב ואכלת וכי האי גוונא פריך בפרק קמא דסוכה (דף יב.) בגמ' דזה הכלל וכו' ויש לומר דילמא לא חזי לאכילה אלא שורין אותו במים ושותין ועוד מאי קמ''ל קרא ועוד דגמרינן מנזיר מה התם בכל מיני יין אסור דכתיב מכל אשר יעשה מגפן וגו' אף שכר דהכא:
וְתִירוֹשׁ חַמְרָא הוּא? וְהָתַנְיָא: הַנּוֹדֵר מִן הַתִּירוֹשׁ — אָסוּר בְּכָל מִינֵי מְתִיקָה וּמוּתָּר בְּיַיִן! וְלָאו חַמְרָא הוּא? וְהָכְתִיב: ''וְתִירוֹשׁ יְנוֹבֵב בְּתוּלוֹת'', דָּבָר הַבָּא מִן הַתִּירוֹשׁ — יְנוֹבֵב בְּתוּלוֹת.
Traduction
The Gemara returns to the meaning of the word tirosh: Is tirosh wine? Isn’t it taught in a baraita: One who vows not to benefit from tirosh is not allowed sweet foods, e.g., sweet fruits, but is allowed wine. Therefore, tirosh is not wine but sweet food. The Gemara rejects this: And is tirosh not wine? But isn’t it written: ''Tirosh shall make the young women flourish [yenovev]'' (Zechariah 9:17). The word yenovev comes from the word niv, speech. Consequently, tirosh is a food that tempts the heart and mouth of the drinker, even of virgins, who are modest and reticent. Since sweet foods do not have this effect, tirosh must be wine. The Gemara replies: This is not a proof, since we could explain it otherwise: Something that comes from tirosh, such as wine, causes virgins to come forth; tirosh itself means sweet grapes. Perhaps wine is called tirosh only by extension because it is made from tirosh.
Rachi non traduit
אסור בכל מיני מתיקה. בפירות חדשים בתפוחים בענבים:
ומותר ביין. בן ארבעים:
ותירוש ינובב בתולות. זה יין טוב שהוא משכר את האדם לגלות סתרי לבו האטומים כבתולה:
הבא מן התירוש. מן הענבים והכי קאמר קרא הענבים יוציאו לכם דבר אשר ינובב בתולות:
וְהָכְתִיב: ''וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרוֹצוּ''! דָּבָר הַבָּא מִן הַתִּירוֹשׁ — יְקָבֶיךָ יִפְרוֹצוּ.
Traduction
The Gemara challenges this: But isn’t it written: ''And your vats shall overflow with tirosh'' (Proverbs 3:10). This description implies that tirosh is wine rather than sweet grapes. The Gemara answers: This too is not a proof that tirosh means wine. We could say that the vats shall overflow with something that comes from tirosh, i.e., wine; yet tirosh itself means sweet fruits.
Rachi non traduit
ותירוש יקביך יפרוצו. וכל יקב שבמקרא הוא הבור שלפני הגת ושם אין הענבים נתונים אלא היין:
דבר הבא מתירוש וכו'. והכי קאמר קרא ענבים יהיו לך המפריצים יקביך ביין ולעולם אין היין נקרא תירוש אלא הענבים:
וְהָא כְּתִיב ''זְנוּת וְיַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח לֵב''! אֶלָּא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא תִּירוֹשׁ חַמְרָא הוּא, וּבִנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.
Traduction
The Gemara objects: But it is written: ''Harlotry, and wine, and tirosh take away the heart'' (Hosea 4:11). Since tirosh leads the heart astray, it is clear that it is wine. Therefore, the Gemara accepts that tirosh means wine. Rather, according to everyone, the word tirosh in the Bible refers to wine, but vows follow colloquial language. During the time of the Mishna, tirosh meant sweet fruits; the term included grapes but not wine. When dealing with vows, the intention of the speaker is what must be determined, but no inference can be drawn from colloquial language to the biblical definition of the word.
Rachi non traduit
והכתיב יין ותירוש יקח לב. ואכילת ענבים אינה משכרת:
הלך אחר לשון בני אדם. ואין דרכן לקרות את היין תירוש לכך מותר ביין:
וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ יַיִן, וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ תִּירוֹשׁ? יַיִן — שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה לְעוֹלָם. תִּירוֹשׁ — שֶׁכָּל הַמִּתְגָּרֶה בּוֹ נַעֲשָׂה רָשׁ.
Traduction
The Gemara asks: And if so, why does the Bible call it wine and why does it call it tirosh? The Gemara explains: ''Wine'' suggests that it brings lament to the world because drunkenness causes most sins. There is a phonetic resemblance between the yayin, wine, and ta’aniya va’aniya, sorrow and howling, which Rashi (on Job 2:5) explains as lament. ''Tirosh'' shows that those who indulge in it become poor [rash].
Rachi non traduit
שמביא יללה. ע''י היין רב הניאוף ופורענות באה לעולם. יין לשון תאניה ויללה:
רַב כָּהֲנָא רָמֵי: כְּתִיב ''תִּירָשׁ'', וְקָרֵינַן ''תִּירוֹשׁ''. זָכָה — נַעֲשָׂה רֹאשׁ, לֹא זָכָה — נַעֲשָׂה רָשׁ. (וְהַיְינוּ דְּרָבָא דְּרָבָא) רָמֵי, כְּתִיב: ''יְשַׁמַּח'', וְקָרֵינַן יְשַׂמַּח. זָכָה — מְשַׂמְּחוֹ, לֹא זָכָה — מְשַׁמְּמוֹ. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רָבָא: חַמְרָא וְרֵיחָנֵי — פַּקְחֻין.
Traduction
Rav Kahana raised a contradiction: It is written as tirash but we read it tirosh. This should be understood as follows: If one merits and drinks appropriately, he is made a head [rosh]; if one does not merit and does not drink appropriately, he is made poor [rash]. The Gemara comments: This is the same as what Rava said, as Rava raised a contradiction: It is written: ''And wine that makes glad [yishamaḥ] the heart of man'' (Psalms 104:15) with a shin, but we read it yisamaḥ with a sin. This teaches: If one merits, wine makes him happy [same’aḥ]; if one does not merit, it makes him confounded [shamem]. This is the same as what Rava said: Wine and good scents make me wise, meaning that wine benefits one who deserves it.
Rachi non traduit
זכה. לשתות לפי מדה:
נעשה ראש. שמפקח לבו בחכמה:
כתיב ישמח. בשי''ן לשון שממה וקרינן יין ישמח לשון שמחה:
פקחין. פקחוני עשאוני פקח:
רְחִיצָה וְסִיכָה, מְנָא לַן דְּאִיקְּרִי עִינּוּי. דִּכְתִיב: ''לֶחֶם חֲמוּדוֹת לֹא אָכַלְתִּי וּבָשָׂר וָיַיִן לֹא בָא אֶל פִּי וְסוֹךְ לֹא סָכְתִּי''. מַאי ''לֶחֶם חֲמוּדוֹת לֹא אָכַלְתִּי''? אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת: אֲפִילּוּ נַהֲמָא דְּחִיטֵּי דַּכְיָיתָא, לָא אֲכַל.
Traduction
§ The Gemara asks: From where do we derive that abstaining from bathing and smearing oil on oneself is called affliction? The Gemara answers: As it is written ''I ate no pleasant bread, neither did meat nor wine enter my mouth, neither did I anoint myself at all'' (Daniel 10:3). The Gemara explains the verse: What is the meaning of ''I ate no pleasant bread''? Rav Yehuda, son of Rav Shmuel bar Sheilat, said: He did not eat even bread made from refined wheat; he ate only wheat mixed with bran.
Rachi non traduit
דחיטי דכייתא. חטים נאות ונקיות כדמתרגמינן את בגדי עשו החמודות (בראשית כ''ז:ט''ו) דכייתא:
וּמְנָא לַן דַּחֲשִׁיב כְּעִינּוּי — דִּכְתִיב: ''וַיֹּאמֶר אֵלַי אַל תִּירָא דָנִיֵּאל כִּי מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נָתַתָּ אֶת לִבְּךָ לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֶיךָ נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ וַאֲנִי בָאתִי בִּדְבָרֶיךָ''. (''כִּי חֲמוּדוֹת אָתָּה''.)
Traduction
The Gemara continues to show that abstaining from smearing oil on oneself is considered an affliction: And from where do we derive that abstaining from the activities that Daniel describes is considered affliction? As it is written: ''Then he said to me: Fear not, Daniel, for from the first day that you set your heart to understand and to afflict yourself before your God, your words were heard, and I have come due to your words'' (Daniel 10:12). ''For you are greatly loved'' (Daniel 9:23).
Tossefoth non traduit
ומנלן דחשיבא עליה כעינוי דכתיב אל תירא דניאל וגו'. ואין להקשות דילמא להתענות דקרא לאו אסיכה קאי אלא אלחם חמודות לא אכל שהיה מענה נפשו באכילה וי''ל האי לאו עינוי הוא מי שאינו אוכל לחם חמודות ואוכל לחם אחר ואינו שותה יין ושותה משקה אחר אלא ודאי אסיכה קאי שלא היה סך כלל:
אַשְׁכְּחַן סִיכָה, רְחִיצָה מְנָא לַן? אָמַר רַב זוּטְרָא בְּרַבִּי טוֹבִיָּה, אָמַר קְרָא: ''וַתָּבֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ וְכַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו''. וְאֵימָא כִּשְׁתִיָּה! דּוּמְיָא דְּשֶׁמֶן: מָה שֶׁמֶן מֵאַבָּרַאי, אַף מַיִם מֵאַבָּרַאי.
Traduction
We have found proof that abstaining from smearing oil on oneself is considered affliction; from where do we derive that abstaining from bathing is also called affliction? Rav Zutra, son of Rabbi Toviya, said: The verse states: ''And it came into his innards like water, and like oil into his bones'' (Psalms 109:18). This means that the water with which one bathes and the oil with which one smears himself are absorbed into the body. Just as abstaining from smearing oil is considered an affliction, so too, abstaining from bathing is considered an affliction. The Gemara objects: But say that ''came into his innards like water'' is referring to drinking rather than smearing oil. The Gemara rejects this: It is similar to oil. Just as the oil described in the verse is smeared from outside the body and not drunk, so too, the water mentioned in the verse is used for bathing from the outside. It is not drunk.
Rachi non traduit
דומיא דשמן. מים בקרבו דכתיבי בקרא דומיא דכשמן בעצמותיו מה שמן מבחוץ סכין אותו ונבלע בעצמותיו אף מים בקרבו הנבלעות דרך החוץ על ידי רחיצה:
וְהָא תַּנָּא אִיפְּכָא קָא נָסֵיב לַהּ, דִּתְנַן: מִנַּיִן לְסִיכָה שֶׁהִיא כִּשְׁתִיָּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים? אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַתָּבֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ וְכַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו''! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: רְחִיצָה מִגּוּפֵיהּ דִּקְרָא שְׁמִיעַ לֵיהּ, דִּכְתִיב: ''וְסוֹךְ לֹא סָכְתִּי''.
Traduction
The Gemara asks: But the tanna took the opposite meaning, as we learned in a mishna: From where do we derive that smearing oil is like drinking on Yom Kippur? Although there is no explicit proof of the matter from the Bible, there is an allusion to the matter from the verse, as it is stated: ''And it came into his innards like water, and like oil into his bones'' (Psalms 109:18), meaning that oil on the body is like water within it. Therefore, the phrase ''and it came into his innards like water'' is referring to the act of drinking water. Rather, Rav Ashi said: Bathing is derived from the same verse cited above, as it is written: ''Neither did I anoint myself at all'' (Daniel 10:3). This teaches that Daniel did not do any anointing, including bathing. Consequently, the same source prohibits both of these activities.
Rachi non traduit
שהיא כשתיה. אלמא מים דקרא שתיה הוא ושמן הוא דיליף ממים ואת ילפת מים משמן:
אלא אמר רב אשי רחיצה מגופיה דקרא. דדניאל דגבי סיכה נפקא לן מריבויא דלישנא וסוך לא סכתי ומצי למכתב ולא סכתי:
Tossefoth non traduit
דתנן מניין לסיכה שהיא כשתייה דכתיב ותבא כמים בקרבו וגו'. בפרק אמר ר' עקיבא בשבת (דף פו.) קאמר עלה אע''פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר ותבא כמים בקרבו ותימה דבפרק בנות כותים (נדה דף לב. ושם) מייתי ברייתא דתניא ולא יחללו את קדשי בני ישראל לרבות את הסך כשותה ואי בעית אימא מהכא ותבא כמים בקרבו וגו' והשתא קשה דמעיקרא מייתי ראיה מדאורייתא והדר מייתי ראיה מדברי קבלה שאינו אלא זכר לדבר וי''ל דה''ק אפי' לא היה לנו פסוק לאסור סיכה דאוריי' הוה לן למיסרי' מדרבנן מקרא דותבא אי נמי קרא דולא יחללו נמי אסמכתא בעלמא דעיקרו לאו להאי דרשא אתא אלא לכדדרשינן בפרק קמא דזבחים (דף ג:) קדשים מחללין קדשים ואין חולין מחללין קדשים ובס''פ אלו הן הנשרפין (סנהדרין דף פג.) ילפינן מיני' אוכל טבל דבמיתה ופר''ת דכל עינויים דיוה''כ ליתנהו אלא מדרבנן וקראי אסמכתא בעלמא לבר מאכילה ושתיה דהאמר לקמן ואם היה מלוכלך בטיט ובצואה רוחץ כדרכו ואינו חושש מי שיש לו חטטין בראשו סך כדרכו ואינו חושש ובמסכת כריתות בפ''ק (דף ז.) אמרינן כהן שסך שמן של תרומה (למעים) בן בתו ישראל מתעגל בו ואינו חושש ואי הוי דאורייתא היה אסור בכל ענין אלא מדרבנן ומותר אדם לסוך בחלב דלא אשכחן דאתסר סיכה כשתיה אלא ביוה''כ ובתרומה ובאיסורי הנאה כי ההיא דפרק כל שעה (פסחים דף כה:) רבינא שייף לברתיה בגוהרקי דערלה וכו' עד אמר ליה שלא כדרך הנאתו קא עבידנא וחלב חי של שור הנסקל על גבי מכתו פטור הא מהותך אסור משום דאיסורי הנאה נינהו אבל חלב דהתירי הנאה מותר ובתרומה אסור משום דאיכא אסמכתא דולא יחללו וביוה''כ אסרו משום תענוג אבל משום רפואה שרי או ידיו מלוכלכות כללא דמילתא היכא דאינו בשביל תענוג שרי:

מניין לסיכה שהיא כשתיה דכתיב ותבא וגו'. תימה לי אמאי איצטריך הש''ס למיגמר סיכה מוסוך לא סכתי הא מהאי קרא נפקא מותבא כמים בקרבו וכו' ומתני' היא בשבת בפרק אמר ר' עקיבא (שבת דף פו.) ונראה לי דאצטריך דאי לא כתיב אלא האי קרא דותבא כמים בקרבו וכו' היינו אוסרין אפי' סיכה שאינה של תענוג כשתיה להכי אייתי מקרא דדניאל דמשמע שלא נמנע אלא מסיכה של תענוג מדכתיב להתענות ואי לא כתיב אלא קרא דדניאל לא הוה אסרי' סיכה דכמה עניינין של צער שהיה מענה ומצער נפשו ולא גמרינן מהתם דדילמא חד משאר עינויין שעשה הוה אסרינן אבל סיכה לא קא משמע לן מקרא דותבא כמים וגו' דסיכה כשתיה ועוד דמקרא דותבא איצטריך לן למילף גבי תרומה דסך כשותה דבתרומה לא שייך למיגמר מקרא דדניאל:
מַאי: ''וַאֲנִי בָּאתִי בִּדְבָרֶיךָ''? הַיְינוּ דִּכְתִיב: ''וְשִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי [בֵית] יִשְׂרָאֵל וְיַאֲזַנְיָהוּ בֶן שָׁפָן עוֹמֵד בְּתוֹכָם עוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם וְאִישׁ מִקְטַרְתּוֹ בְּיָדוֹ וַעֲתַר עֲנַן הַקְּטוֹרֶת עֹלֶה''. ''וַיִּשְׁלַח תַּבְנִית יָד וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי וַתִּשָּׂא אוֹתִי רוּחַ בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וַתָּבֵא אוֹתִי יְרוּשָׁלַיְמָה בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים אֶל פֶּתַח שַׁעַר הַפְּנִימִית הַפּוֹנֶה צָפוֹנָה אֲשֶׁר
Traduction
Apropos the verses from Daniel, the Gemara asks: What did the angel mean when he said to Daniel: ''And I have come due to your words'' (Daniel 10:12)? From this, it seems that the angel was able to come only because of Daniel. The Gemara answers: This is as it is written: ''And there stood before them seventy men of the Elders of the house of Israel, and Jaazaniah, son of Shaphan, standing in the midst of them, each man with his censer in his hand, and a thick cloud of incense went up'' (Ezekiel 8:11). Ezekiel saw the Elders of the house of Israel worshipping foreign gods. ''And the form of a hand was put forth, and I was taken by a lock of my head; and a spirit lifted me up between the earth and the heaven, and brought me in the visions of God to Jerusalem, to the door of the gate of the inner court that faces northward where
Rachi non traduit
ואני באתי בדבריך. סיפיה דההוא קרא דלעיל אל תירא דניאל וגו' ואני באתי בדבריך נכנסתי לתוך הפרגוד בשבילך:
מאי ואני באתי. מתי נגרש מתוכו שהוצרך ליכנס:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source